טיפול בחרדה, לחץ, ומתח
דרך LICBT והתמקדות
איך אני אדע אם יש לי חרדה?
קרה לכם פעם שהרגשתם דפיקות לב חזקות, שאתם מזיעים, החזה כואב, קשה נורא לנשום ואתם נחנקים?
תחושת חוסר שליטה מלווה אתם יחד עם מחשבות טורדניות בנוגע לזה שעומד לקרות משהו רע?
אתם נמנעים מסיטואציות שבעבר לא היו מפחידות אתכם? אתם מפחדים להישאר לבד?
אתם נמנעים מפעילויות שונות על מנת לא להרגיש תחושות לא נעימות שיכולות להגיע בעקבותיהן?
עומס מחשבות כזה גדול שכבר עושה לחץ בתוך הראש -תחושה של מתח ועייפות לאורך רוב שעות היום?
אולי בזמן התקף חשבתם שאתם עוברים התקף לב אבל לא היה ולא נברא?
את\ה מרגיש\ה שהגיע הזמן לשים סוף למחשבות הטורדניות?
את\ה רוצים להפסיק לפחד מתי יהיה התקף הבא? להפסיק לתכנן מה לעשות לקרתו?
את\ה מרגיש\ה שהגיע הזמן להחזיר את השליטה על החרדה והלחץ לידיים?
את\ה רוצה להפסיק להימנע מהחיים? את\ה רוצה להרגיש חופשי\יה במפגשים חברתיים?
מהי חרדה?
חרדה היא הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות בתפקוד של מבוגרים וילדים.
המכנה המשותף לכל סוגי החרדה היא דאגת היתר בנוגע לאירועים שיתרחש בעתיד,
המלווים במחשבות טורדניות ותחושות פיזיות חזקות כמו :מתח, זיעה, דפיקות לב מהירות, חוסר שקט, קשיי בשינה.
כאשר יש לנו קושי להתמודד עם החרדה יתפתח אצלנו מנגנון של הימנעות,
מה שפוגע בתפקוד היומיומי שלנו במצבים תקינים בחיינו כדי לא לחוות את ההתקף הבא.
איך מטפלים בחרדה?
כאשר אנחנו נרצה לגשת לטפל בחרדה חשוב שקודם כל שנכיר מה הוא מעגל החרדה.
מעגל החרדה: ישנו אירוע> מחשבה\ פרשנות> רגשות וב"וז תגובות גופניות> התנהגות- וחוזר חלילה.
לדוגמא: אירוע - הוזמנתי לראיון עבודה. פרשנות - מה עובר לי בראש "בטח הם לא יאהבו אותי,
איך אני צריך להתלבש? אני בטח לא אצליח להרשים אותם כמו שקרה לי בראיונות הקודמים"
תגובה גופנית - בגוף יש דפיקות לב מהירות ,זיעה ולחץ, חולשה, קושי להירדם לפני הפגישה.
התנהגות- אני מסתובב מהבוקר בלחץ, חושב לדחות את הפגישה ליום אחר,
בפגישה עצמה קול שלי רועד, אני מדבר מהר\לאט והרגל שלי רועדת.
האירוע שציינתי היא דוגמא לאירועים שונים בחיים בהם החרדה מנהלת אותנו
כמו למשל פחד מדייטים, פחד מטיסות, פחד מלנהוג ברכב, פחד מלעלות במעלית, פחד מחיות ועוד.
הטיפול שאני מציע:
סדרת מפגשים בהם נאפיין את מעגל החרדה שלכם ואת הסיבות להיווצרותה של החרדה,
נכיר את דפוסי החשיבה אשר גורמים לחרדה להישמר ונלמד איך להפסיק את הלופ המחשבתי.
לאחר מכאן נגדיר מהם המקומות בהם נוכל להתערב על מנת ליצור כלי התמודדות עם החרדה ויצירת שגרת חיים בריאה.
כבר מהמפגש הראשון : נכיר את אמונות היסוד שלכם ונרכוש תבניות חשיבה חדשות אשר יעודדו אתכם להתמודד עם תחושת הפחד.
לאורך התהליך נכיר את הפרשנות שלכם לאירועים והאופן בו אתם מגיבים בזמן האירוע,
ניצור מדרג חשיפה לפחד, מהנמוך ביותר עד לגובה, כך שנלמד שכאשר אנו נפגשים עם הפחד בחמלה
ועם כלים להתמודד איתו הוא לא מאיים כבעבר ואנו יכולים לחצות אותו, לא כמו שחרדה מספרת.
בנוסף נתנסה טכניקות נשימה והרגעה מעולמות התמקדות והמיינדפולנס ליצירת עוגן פנימי ותחושת ביטחון.
אני מזמין אתכם לשיחת ייעוץ חינמית איתי בה נתאים לכם תהליך אישי וייחודי לכם
תמשיכו לגלול למטה, מחכה לכם הסבר איך זה יכול להיות אפשרי :)
התהליך מחולק לשני חלקים: 50% מהעבודה קורת במפגשים עצמם, מה שאני קורא לו המעבדה שלנו.
50% השניים קורים בין המפגשים, התרגולים והמשימות שתקבלו כדי לשפר את ההתמודדות שלכם עם החרדה.
המטרה המשותפת שלנו היא לא רק להפחית את החרדה אלא לגעת בשורש יוצרותה כדי שהחרדה לא תשוב בסיום הטיפול.
אם אתם רוצים להפסיק את החרדה, להפסיק להימנע, ולהחזיר את השליטה לידיים שלכם,
אני מזמין אתכם לשיחת ייעוץ חינמית איתי בה נתאים לכם תהליך אישי וייחודי לכם
למה זה קורה לנו בעצם?
התקפי חרדה הם דבר נפוץ, הם מופיעים לא פעם בגלל אחד מהגורמים הבאים:
נטייה סביבתית
התקף חרדה עלול להיות מושרש בגנים, אדם שבמשפחתו הקרובה יש היסטוריה של התקפי חרדה הוא בעל סיכוי גבוה מאד לסבול מהתקפים במהלך חייו.בסנוף לכך שאנו לומדים איך להתמודד עם מצבי לחץ דרך הסתכלות על האופןשבו ההורים הגיבו ודרך שבה הם עודדו אותנו להתמודד בעצמנו בילדות.
קשיים רגשיים
קושי בהתמודדות עם דרישות יומיומיות ומצבי לחץ,מצב בריאותי כלשהו או תגובה רגשית עקב משברים בחיים.
סיבות פסיכולוגיות
חשיבה לא רציונלית המאופיינת בעיוותי חשיבה וקטסטרופיזציה, בעקבות הפחד הקיצוני שמתעורר אנחנו מקבלים את התחושה שמשהו נורא עומד לקרות, גם אם זה מצב מוכר שלא עורר תגובה שכזאת בעבר.
שלושה גורמים להתפתחות החרדה, שנוכל לשים לב ולהתמודד איתם כבר מעכשיו:
1. בזמן התקף אנחנו אנו מנסים להבין "למה זה קורה לנו?"
אנו מוצאים הסברים שעלולים להיות שגויים ובכך אנו "מוסיפים דלק למדורה"
לדוגמא: "הרגשתי דפיקות לב חזקות בדייט האחרון, אני צריך להפסיק לצאת לדייטים,
אחרת אקבל התקף חרדה בדייט הבא".
2. הימנעות מסיטואציות: מצבים יומיומיים מעוררים בנו תחושת פחד קיצוני
כתוצאה מהפחד אנחנו נמנעים מפעילויות שונות שעלולות להביא להתקף החרדה הבא
כדי לא לחוות את אותו הקושי על ידי הכללה של אירוע אחד על שאר האירועים בעתיד.
לדוגמא: "חטפתי התקף חרדה באמצע סרט בקולנוע, לכן לא אלך יותר לקולנוע.
3. ניסיון להביע ולאתר מה מאיים אליכם בזמן החרדה : הפחד הוא לא רציונלי, מה שמחזק את תחושת
חוסר אונים ומעורר אצלנו עוד פרשנויות שגויות למצב ומכניס את הגוף לעוד לחץ ומתח.
לדוגמא: " התעוררתי בבהלה מתוך שינה ולא הבנתי למה אני מזיעה וכל הגוף דחוס".